בעקבות השגה, עתירה מנהלית ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בוטל חיוב ארנונה שנשלח לנציגות הבית המשותף בית קנ״י ביבנה. החיוב עמד על סך של לא פחות מ-6,316,390.03 ₪. החיוב נשלח לאחר שעיריית יבנה טענה כי ביצעה מדידות חדשות בנכס וביקשה לחייב רטרואקטיבית.
על פי המדידה, טענה העירייה, כי סה"כ השטחים הבנויים בנכס, החייבים בתשלום ארנונה, הינם בגודל כולל של 24,056 מ"ר, ואולם בפועל, סה"כ חיובי הארנונה הרשומים בעירייה ביחס לשטחים הבנויים מסתכמים ב- 20,884 מ"ר. העירייה טענה כי מדובר בשטחים בגודל מצטבר של 3,172 מ"ר, "שלא דווחו" על ידי בעלי העסקים ולא משולמת בגינם ארנונה. העירייה גם טענה כי במתחם קיימים שטח "קרקע תפוסה" בגודל של 12,625 מ"ר. כן ביקשה העייריה לחייב את בעלי הנכסים בחיוב רטרואקטיבי.
משרדנו תקף את השומה הן בהליך של השגה והן בהליך מנהלי וטען כי:
- נציגות הבית המשותף אינה נישום.
- נציגות הבית המשותף אינה המחזיק והמשתמש בשטחים נשוא השומה.
- על פניו נראה כי המודד טעה באשר לאופן שבו הוא מדד את הנכס שכן בנכס אין קומת ביניים, ובשטחים שכן ניתן לערוך השוואה קיים פער בין מדידה של הנכס כפי שבוצעה על ידי בעלי הנכסים לבין המדידה מטעם העירייה.
- על פי השומה חושבה רמפת העלייה לקומות העליונות כנכס בר חיוב בעוד שהיא אינה.
- השומה חושבה על פי סיווג 401 של תעשיה בזמן שהשימוש בנכס הוא מעורב וכולל גם נכסים של מסחר ועסקים עד 150 מ', מסחר ועסקים מעל 150 מ' ותעשייה.
- מכיוון שלעירייה היה הסדר לפיו כל נישום מקבל חיוב על פי השטחים שנרשמו בלשכת רישום מקרקעין בתוספת של 28% בגין שטחים משותפים (והכל בתעריף מלא), ומכיוון שהעירייה חוזרת בה מהסכם זה, הרי שיש לחשב לכל אחד מהנישומים את השטח מחדש.
- החיובים שבדרישת השומה הינם חיובים רטרואקטיביים פסולים.
בסופו של יום עיריית יבנה התקפלה וביטלה את החיוב.
